הציורים באדיבות מאיה בת 7 ושירה בת 11
לעמוד הבית
About us





הגישה האקולוגית מהי?

המודל האקולוגי של Urie Bronfenbrenner מתמקד באדם המתפתח, בסביבתו, וביחסי הגומלין בין האדם לבין הסביבה.
Bronfenbrenner תיאר את הסביבה האקולוגית של האדם כרשת של מעגלים קונצנטריים, כאשר הפרט עומד במרכזם.
בהתאם למודל, בחינת הילד הצעיר מחייבת זיהוי והבנה של יחסי הגומלין בין כל המעגלים הסובבים את הילד (אופי הילד, משפחתו, מסגרות חינוך, מקום עבודת הוריו, שכונת מגוריו, מדיניות ממשלתית, תרבות וערכים וכו').

Bronfenbrenner מתייחס לארבע רמות של סביבות:

מיקרוסיסטם – Microsystem:
סביבה ראשונה זו כוללת מאפייני הילד/ה, המשפחה, חברים וכד'. 

מזוסיסטם – Mesosystem:
סביבת ''ביניים'', המתייחסת ליחסי הגומלין בין המערכות השונות של המיקרוסיסטם.  לדוגמא, השפעות הדדיות בין טמפרמנט הילד לבין מזגם של הוריו, או מערכת היחסים בין המשפחה לבין הגננת.

אקסוסיסטם – Exosystem:
מערכת זו משפיעה על הילד, אך הוא אינו פעיל בה.  דוגמאות לאקסוסיסטם כוללות יחסי הגומלין בין מנהלת מעון לבין צוות המחנכים, או הקשר בין מדריכה בתכנית התערבות ביתית לבין אמו של הילד. 

מקרוסיסטם – Macrosystem:
סביבת המקרוסיסטם משקפת את התרבות והאידיאולוגיה של החברה בה גדל הילד.  נכללים בה גורמים כגון מצב בטחוני, כלכלה, ערכים, דת, ועוד.

בפיתוח מאוחר יותר של המודל, Bronfenbrenner התייחס גם לשינויים ותמורות בסביבות לאורך זמן. 
מאחר ויחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו משתנים לאורך השנים (עקב התפתחות הילד והשתנות הסביבות עצמן), נוסף למודל מימד הזמן: כרונוסיסטם – Chronosystem.

המודל האקולוגי מאפשר לבחון כיצד אירועים שונים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, משפיעים על התפתחות הילד. 
הגישה מזהירה מפני חיפזון ופשטנות בהתייחסותנו לילדים בגיל הרך, וכך תורמת רבות להבנתנו ולעבודתנו עם ילדים ומשפחותיהם.

Created By Cinabu  |   © 2006 All rights reserved to The Hebrew University of Jerusalem  |   Last Update 31/10/2011  |  Site Map